היכולת להקשיב מורכבת ממספר מרכיבים תפקיד האבחון לתת תמונה על יכולתו של האדם בסוגי הקשב השונים.

ישנם מספר מקרים שבהם אנשים פונים לאבחון:

·         כאשר אדם חושד שיש לו קשיי קשב ורוצה לבדוק חשד זה.

·         כאשר ידוע על קשיי קשב, הפיתרונות הרגילים אינם עוזרים, ויש צורך בעמקת ההבנה של הקושי.

·         כאשר מוסד לימודי כל שהוא דורש את האבחון.

ישנם מספר אבחונים שבעזרתם אפשר לקבל תמונה המתארת את היכולות הקישביות של האדם. (ילד או מבוגר):

·         אבחון קשב בסיסי - אבחון שבודק רק את מרכיבי הקשב.

·        אבחון קשב מלא - הכולל את אבחון הקשב המקוצר + התייחסות אל היכולת האינטלקטואלית.

·         אבחון פסיכולגי קישבי מלא הכולל התייחסות אל החק הקישבי + היכולת האינטלקטואלית + המרכיב הרגשי

·         אבחון נוירופסיכולוגי מלא הוא אבחון ארוך שמתייחס אל חלקים נוירופסיכולוגיים שונים כלל קשב , זיכרון, פונקציות ניהוליות, אל מרכיב האינטיליגנציה ואל המרכיב הרגשי.

יש לציין שזהו אבחון פסיכולוגי ולכן לא ניתן להחליט על קבלת תרופות על סמך האבחונים הנ"ל.

האבחונים יכולים לתת אבחנה מבדלת, כלומר לתת תשובה, האם המקור של הקושי שהאדם חווה הוא קישבי, רגשי או אחר.